אנו בתקופה שעבור הילדים 'זמן' הוא 'זמן מסך'. הילדים משתמשים במדיה דיגיטלית בידורית, היינו טלפונים סלולאריים, מחשבים וכו' במרבית שעות היום. שימוש זה מאופיין לעיתים בהתנהגות התמכרותית הדומה באופייה לזו של חומרים ממכרים. ההשפעות של כך הן רבות וכוללות שילובי תסמינים בריאותיים, נוירולוגיים פסיכולוגיים והתפתחותיים.

 

איך מסכים משפיעים:

שימוש רב במסכים יכול ליצור שיבוש ועומס יתר במערכות הגופניות והפסיכולוגיות של הילדים. הגורמים לכך הם תכני מסך המציגים גירויים רבים בו זמנית המשתנים במהירות (במיוחד במשחקי וידאו). מוסיפים לכך אור המסכים הבהיר, תצוגת צבעים חדים ביותר ובלתי מציאותיים ואור אולטרה-סגול המופק מהמסכים. כל אלו יוצרים עוררות יתר, מתח כרוני, שיבוש השינה ופגיעה ביכולת הקשב והריכוז. שימוש במסכים לחוסר תזוזה גופנית שכה חיונית בילדות. עוצמת השפעת גורמים אלו מתעצמת כאשר יש שימוש במספר מסכים בו זמנית.

​

השפעות בריאותיות:

התסמינים הבריאותיים כוללים הפרעות שינה, עוררות יתר ומתח פיזיולוגי המלווה בלחץ דם גבוה וחילוף חומרים לקוי. יחד עם פעילות גופנית נמוכה והשמנה, קיימת עליה בסיכון לסוכרת ומחלות לב בבגרות. השפעות נוספות הן פגיעה במערכת החיסונית וסיכון מוגבר לסרטן, פגיעה בצפיפות העצם בגלל חוסר תנועה גופנית,  פגיעה בראייה והיווצרות בעיות אורתופדיות. כמו כן עשויים להופיע כאבי ראש וכאבים גופניים אחרים. 

 

תסמינים נוירולוגיים כוללים התמכרות, טיקים והתנהגות על הרצף האוטיסטי.

 

השפעות קרינה: שימוש בטלפונים ניידים, טאבלטים ולפטופים המחוברים לרשת אלחוטית יוצר חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית שהשפעותיה הן: השפעה על פעילות כימית המגדילה נטיה לדיכאון, פגיעה בפוריות, סיכון מוגבר לסרטן, כאבי ראש, סחרחורת ועייפות כרונית. הקרינה של טלפונים, טאבלטים, טלויזיות וכל מכשיר המשדר אלחוטית גם נתפס על-ידי המוח כגלי אור ובכך יוצרים הפרעה לשינה.

 

השפעות פסיכולוגיות:

מחקרים מראים כי לזמן מסך יומי של שש שעות ומעלה מפחית נפח איזורי מוח הקשורים לשליטה קוגניטיבית ושליטה באימפולסים, ויסות רגשי הפרעת קשב. זמן מסך רב נמצא קשור לחרדות, דיכאון והתנהגות אבדנית וירידה ביכולת הלמידה. זמן מסך רב בגיל הרך הבא יכול זמן מסך לפגוע בהתפתחות השפתית ומאחר יותר על תהליכים קוגניטיביים וזיכרון.

​

השפעות חברתיות:

רשתות החברתיות יוצרות אצל הילדים מתח הנובע סביב תוכן המסרים שהם שולחים ומקבלים. מתח נוצר מהחשש שלא להיות מעודכן בכל עת. המספר רב של מסרים (כ-2000 הודעות ווטסאפ ליום בממוצע למתבגר\ת) יוצר מקור מתמשך של הסחת דעת  ומתח ביחוד לפני שעת השינה, מסרים אלו מעירים אף אחרי ההרדמות. שנית, נוצר מתח סביב הציפיה לתגובות חיוביות למסרים שהילדים שולחים. המתח החמור ביותר עשוי להיגרם בחשיפה לבריונות רשת ובעיקר לחרם חברתי.

משחקי וידאו ואתרים שונים מציעים שהייה ממושכת בעולמות וירטואליים (כמו אתר Second Life) בהם המשתמשים יכולים להיות מיוצגים דרך דמות (avatar) ודרכה להיות באינטראקציה עם דמויות של משתמשים אחרים. המשחקים וה'עולמות' האלה מציעים חוויה שבה המשתמש חווה את עצמו\ה כבעלת כוחות, יופי וכישורים דימיוניים. עולמות אלו מציעים אינטראקציות  נטולות רגש ואף סקס וירטאולי. המצאות ממושכת באתרים אלו יוצרת חוויה בלתי מציאותית של הערך העצמי ושל היכולות האישיות והחברתיות. כאשר הילדים 'חוזרים' לעולם האמיתי הם חווים פער בין חווית ערכם האמיתי ויכולותיהם האישות החברתיות הממשיות לעומת החוויה הוירטואלית. פער זה עשוי ליצור תסכול רב, התנהגות דכאוני והתמכרות לעולם הוירטואלי.

 

​שימוש רב ברשתות חברתיות, שימוש במשחקי מחשב והימצאות ממשוכת בעולמות וירטואליים באים על חשבון אינטראקציות חברתיות אמיתיות בהם קיימים קשר עין, חשיפה לשפת גוף וקריאות הזולת. גורמים אלו יוצרים יכולת פיתוח אמפתיה, ויחד מפתחים כישורים חברתיים. ירידה בזמן של אינטראקציות חברתיות אמיתיות מביאה אם כן, לפגיעה ביכולת ליצירת קשרים חברתיים ולכן לפגיעה בתחושה של תמיכה חברתית. בהיעדר תחושה של תמיכה חברתית מספקת, הילדים פונים למציאת תמיכה זו ברשת בה הם מוצאים רק תחליף, מצב בו הם נכנסים שוב למעגל של פגיעה ביכולותיהם החברתיות, התנהגות דכאונית ופגיעה ביכולת להתמודד עם מצבי לחץ ואתגרים במציאות.

​

סיכום

זמן מסך מרובה בא על חשבון זמן ואיכות של קשרים בין אישיים ישירים. ירידה באיכות קשרים אלו משפיעה על כל האספקטים של התפתחותם: אינטלקטואלית, חברתית, רגשית, פיסית, התנהגותית ומוסרית. פגיעה באיכות והיציבות של היחסים הבין אישיים של ילד בשנותיו המוקדמות והן בגילאי בית הספר יוצרת את הבסיס למגוון רחב של תוצאות התפתחותיות משמעותיות מאוחרות יותר: פגיעה בבטחון עצמי, בריאות נפשית, מוטיבציה ללמידה, הישגיות בבית הספר ומאוחר יותר בחיים, יכולת לשליטה באימפולסים אגרסיביים ולפתרון קונפליקטים בדרכים בלתי אלימות, ידיעה של מה מותר ומה אסור, יכולת לפיתוח ושמירה של חברות ויחסים קרובים, ולבסוף אף פגיעה ביכולת להיות הורה.

 

צריכת זמן המסך של הילדים יוצרת תסמינים בריאותיים ופסיכולוגיים או מעצימה תסמינים שכבר קיימים. תוצאה היא היווצרות של 'תסמונת הילד הבלתי מווסת' המתבטאת בתסמינים הנראים כבלתי קשורים זה לזה.

 

תסמונת הילד הבלתי מווסת יוצרת סביבה מאתגרת ביותר להורים מטפלים ומחנכים המרגישים אינטואיטיבית כי זמן מסך רב אינו חיובי עבור הילדים, אך אינם יודעים האם ואיך יש להציב גבולות לתופעה. הורים נוכחים כי טיפולים שונים, כמו להפרעת קשב, טיקים ולתסמינים אחרים, אינם יעילים ביותר. ההורים אינם מודעים לכך שהטיפולים אינם יעילים כפי שיכלו להיות משום שהילד ממשיך להיות נתון להשפעת זמן המסך הרב הפועלת כנגד השפעת טיפולים.

 

למאמר בעברית על השפעות זמן מסך על תינוקות, ילדים ונוער

 

לקטעי המאמר באנגלית על השפעות פסיכולוגיות, חברתיות ובריאותיות:

​

הפרעות שינה

​

הלב, השמנה ומתח 

​

דיכאון והתאבדות

​

הפרעת קשב

​

השפעות חברתיות והתנהגותיות

​